ביחד ולבד, מפגש וגעגוע בחג
תוכן עניינים
זוגיות בתקופת החגים
תחושות ה”לבד” וה”ביחד” מתחדדות בחגים, שבאופן מסורתי מזמנים מפגשים עם המשפחה הרחבה. ישנם מפגשים נעימים ומשמחים, במשפחות בהן הקשר קרוב, משקעי העבר גם אם קיימים, אינם תופסים מקום משמעותי, ואינם מעיבים על ההווה, התקשורת פתוחה וזורמת, וקיימת קבלה וכבוד לגבולות שבין חברי המשפחה. מפגש זה יעורר זכרונות נעימים, יקנה תחושה של שייכות ואכפתיות, ושל אוירה נעימה ועוטפת.
מנגד במשפחות בהן קיימים קונפליקטים בלתי פתורים וכעסים ישנים עדין רוחשים מתחת ומעל פני השטח, הרי החוויה המשפחתית תיהיה פחות נעימה ומזמינה. משפחות אלו מאופיינו לרוב בגבולות שאינם ברורים, של מעורבות יתר בחייהם של חברי המשפחה, מבלי לאפשר מידה של עצמאות ונפרדות. התקשורת שם לרוב עקיפה, ודו משמעית, לעיתים קיימים ניתוקים לאורך תקופות, ולעיתים קיימת דרשנות רבה וסנקציות כלפי כל מי שנתפס כסוטה מהדרך.
תחושת הבדידות עלולה להתעורר ולהכאיב דווקא בחגים, על רקע ההתכנסות המשפחתית והזכרונות שהיא מעלה. תחושות אלו יעלו כאשר חברי משפחה משמעותיים לנו חסרים סביב שולחן החג. קרובים לנו שהלכו לעולמם, בני זוג שנפרדו, חברי משפחה שעברו להתגורר רחוק, הבן/ת שנשארו בצבא, ועוד. תרצה אתר כתבה בשירה המופלא לאביה נתן אלתרמן שנפטר את “שיר לערב חג” בו היטיבה לבטא את געגועיה אליו.
שיר לערב חג
כבר ערב,
האופק אדום ויגע,
אתה בוודאי לא יודע,
אתה בוודאי לא שומע,
שהערב
ערב חג.כבר ערב,
העיר אורותיה הדליקה,
צמרות אשליה הסמיקה,
כן, חג יש בעיר ואני כאן
מחכה
לצעדך.עיר חמה ושוקקת
ריבועי זהביה מדלקת
ולפתע צמרותיה שמטה
כי אתה
לא איתה.שוב ערב,
סביב זיקוקים וירח
שטים על העיר ושמיה,
אולי רק אתה היודע
מה קרה כאן
ומתי…כן, ערב
שיכור משמחה ומבכי
וכל נשמתי רק אליך
לדעת שאלה חייך
איך עוברים את החג בשלום? ראשית מתכוננים לו מראש, מנסים לתאם ציפיות (מה קונים ולמי, מי מכין, ומי מסייע), לא נכנסים לקונפליקטים מיותרים, גם אם נדרש מעת לעת למחול על הכבוד, משתדלים להמנע מההערות וביקורת ושיפוטיות, ולאמץ בעיקר פרגון והערכה.
לבסוף כדאי לזכור שהמפגש המשפחתי בחג הנו הזדמנות נפלאה גם להתקרבות, לסליחה וקבלתה, למתן מקום לכל אחד מהחברים במשפחה, על השונה והייחודי שבו, ולביצוע ה”תשליך” של כל המטענים המיותרים והעודפים כולם יחדיו, הורים, ילדים, והמשפחה המורחבת.
