גברים במשבר גירושין: גבר הולך לאיבוד
תהילך גירושין
הוא נראה עייף מאוד, מוטרד, לא ממוקד, סיפר שהוא מתקשה להירדם, מתעורר מספר פעמים במהלך הלילה ולא מצליח לשוב לישון, ירד ארבעה ק”ג במשקל. גל צונמי שטף את כל מה שהכיר וחשב על עצמו ועל עולמו.
“קוראים לי דניאל, ואני פרוד. כלומר הופרדתי, כלומר, נפרדנו… לא בטוח, אולי זה הולך לכיוון של תהליך גירושין, אולי זה רק משבר קטן, גדול וזה יחלוף. כרגע אני לבד, מחפש לעבור את היום, מקווה לטוב, אבל ממש לא בטוח שזה מה שמחכה לי…” כך הציג עצמו דניאל בפגישה הראשונה.
“ידעתי שקיימים קשיים, ריחוק, כעסים, התעלמות הדדית ושתיקות ארוכות, אבל בשום פנים לא חשבתי שזה יכול להגיע למצב שבו היא באה ומבקשת להיפרד, ולהשאיר אותי בלי כלום. מבחינתי לקום בבוקר ולהשכיב את הילדים זה המון, להיות בבית שהשקעתי בו את כל מה שיש לי, ושאני רגיל ואוהב אותו, החברים המשותפים, המשפחה, אפילו המשפחה שלה… היא לקחה ממני הכל”, הוא אומר.
תהליך גירושין ידוע כאחד מגורמי הלחץ הקשים ביותר שאנחנו עלולים לחוות בחיינו. תהליך גירושין, בדומה למשברי חיים אחרים, מחייב אותנו להיפרד מהידוע והקיים ולהסתגל לעיתים במהירות למצב חדש, שונה ואחר מזה שהכרנו עד כה. גם אם השינוי מתברר בסופו של תהליך כחיובי, נכון, מתאים וכזה המאפשר צמיחה והזדמנות שניה לשיפור איכות החיים, עדיין הוא בדרך כלל כולל גם כאב, צער ואבל על מה שהיה ועל מה שיכול היה להיות, על החוויות החיוביות בהן התנסנו כזוג לאורך השנים, על אלו שקיוונו שעוד נכונו לנו – שמחות קטנות וגדולות, התבגרות משותפת, הזדקנות מאושרת תוך תמיכה ועזרה הדדית בקן החמים והנעים.
גברים כנשים חווים משבר תהליך גירושין כשמתקבלת ההחלטה על פרידה. מקובל לחשוב שיוזם המהלך פטור מהכאב ומהצער, בעוד הצד הפסיבי או מתנגד להחלטה נאלץ להתמודד עם הרגשות הקשים יותר. אלא שאנחנו יודעים, מתוך המחקרים וכמובן מתוך העבודה עם זוגות ויחידים בתהליכי פרידה, ששני הצדדים עלולים לחוות רגשות שליליים של עצב, ואפילו דיכאון. לרוב ההבדלים באים לידי ביטוי בעוצמת התחושות ובעיתוי שכל צד מתמודד איתן. לרוב בן הזוג שיוזם את הפרידה מתמודד עם התחושות בשלב ראשוני, לעיתים מבלי ששיתף כלל את בן הזוג, ואילו לאחר שההחלטה הבשילה לכלל מעשה, הוא יהיה במקום אחר, מתקדם יותר, בעוד בן הזוג האחר רק יתחיל את ההתמודדות.
עוד בנושא:
בדרך כלל החברה רואה בנשים את הנפגעות העיקריות וכמי שמשלמות מחיר יקר בהשוואה לגברים, כשהן אינן יוזמות את ההחלטה על הגירושים ונותרות לגדל את הילדים הצעירים, או בגיל מתקדם יותר – כשהיצע הגברים הזמינים להן מצטמצם. לכאורה, הם חופשיים ומשוחררים מהטיפול בילדים לעומתן, הגברים זוכים למידה מוגבלת של אמפתיה לכאבם: הרי בפניהם נפתח עולם חדש, הושט היד וגע בשוק היצע עצום של נשים פנויות בכל הגילים. לכאורה, הם חופשיים ומשוחררים ממטלות ודאגות של טיפול בילדים, שנותרות בעיקרן על כתפי האשה.
אלא שהדברים לא פשוטים כלל וכלל. גם גברים שיזמו את הגירושים, לאחר שנים של חוסר שביעות רצון ומצוקה רגשית מתמשכת, וכמובן גברים שנאלצים להתמודד עם ההחלטה של בת הזוג על סיום הקשר, לעיתים קרובות מוצאים עצמם בהתמודדות מורכבת מבחינה רגשית, תפיסתית והתנהגותית. גברים שיוזמים את ההחלטה על פירוק התא המשפחתי נושאים על כתפיהם רגשות אשמה כבדים, מרגישים שפגעו לא רק בבת הזוג אלא גם בילדיהם וסובלים מנקיפות מצפון שמקשות על מציאת איזון מחודש בין חייהם הקודמים לבין אלו שלאחר השינוי. גברים אלה, גם כשימצאו זוגיות שניה, עלולים לגלות קושי עצום להציב גבולות ברורים בין תפקידיהם ההוריים לבין תפקידיהם הזוגיים. הם יחיו תחת התחושה שעליהם לפצות את ילדיהם ולעיתים גם את הגרושה, על כך שלא היו מסוגלים עוד להמשיך במערכת היחסים שכבר לא גרמה להם אושר, לטובת שלמות המשפחה. הם יגלו שהורות בזמן תהליך גירושין היא שונה ומורכבת מההורות הקודמת.
גברים שנאלצו להתמודד עם קבלת ההחלטה של בת הזוג עלולים לחוות פגיעה קשה בדימוי ובהערכה העצמית, בעיקר במקרים שבת הזוג עוזבת בעקבות רומן מחוץ לנישואים.
“מה יש לא לאהוב בי”, שאל אותי בכאב דניאל שנעזב על ידי אשתו, ככל הנראה לטובת גבר אחר.
עולמם היציב של גברים כמו דניאל מתערער מהיסוד, ותהליך מציאת האיזון החדש ארוך, לא ברור, ומחייב ראשית כל התמודדות עם הפגיעה.
“אני הפסדתי הכל, בעוד היא נשארה לחיות את עולמה שלה. אני נאלץ לעזוב את הבית, כדי לא לערער עוד יותר את מצבם הרגיש של ילדיי, אני צריך לשלם מזונות, למצוא מקום אחר. כן, גם קשר חדש בגיל זה, אינו פשוט. אם הקשר עם אשה שיש לה ילדים, מן הסתם הבחירה בה היא גם בחירה לחיות ולגדל את ילדיה. אם הקשר עם אשה פנויה ללא ילדים, יש לצפות שהיא תרצה להיות אמא, ואני כלל לא בטוח שבגילי, ולאחר שחוויתי את ההורות, אני מוכן לאבהות לילד חדש…” הוא אומר.
תהליך הטיפול האישי עם דניאל חייב תחילה התייחסות לרגשות סביב האובדנים שחווה, כדי לאפשר לו להתחיל לעבד ולקבל את תהליך הגירושין והשינויים שחלו בחייו. בהדרגה הרגיש שהוא מחזיר לעצמו חלק מהשליטה שאיבד והוא מסוגל לחיות טוב יותר מבעבר עם מצבים עמומים, בהם השליטה אינה לחלוטין בידיו. עבור מי שמגיל צעיר התרגל לאחוז בהגה ולהוביל את כולם אחריו, היתה כאן למידה חדשה וחשובה. בהמשך היה דניאל מסוגל להתייחס לאפשרויות רחבות ומגוונות יותר שנפתחו בחייו, ובצד הכאב והכעס על בת הזוג, רגשות הנקם שככו מעט, והוא מצא עצמו פחות ופחות מוצף בהם ובתחושת השיתוק הנלוות אליהם.
הוא למד ליהנות מזוגיות חדשה
דניאל התחיל ליהנות מההזדמנויות החדשות שנקרו בדרכו. במבט מפוכח ובאומץ, הוא העז לגעת בכל אותם פצעי ילדות שסחב איתו כל השנים, פצעים שהשפיעו ופגעו בקשריו הזוגיים הבוגרים. הוא למד ליהנות מזוגיות חדשה, הרגיש שהוא מצליח לנווט את הקשר הנוכחי הרחק מהשרטונים עליהם עלתה הזוגיות הקודמת. למרבה ההפתעה, גם קשריו עם ילדיו התחזקו. רגשות האשמה על הזמן שאינו מבלה איתם ועל הנזק שנגרם להם פחתו בהדרגה, השעות והימים בהם בילו ביחד איפשרו לו ולהם להעמיק את היחסים ביניהם ולהתקרב, כשהזמן המשותף הוקדש אך ורק לקשר ביניהם.
התהליך הסתיים כשדניאל חש שהבחירות שלו מובילות אותו קדימה ומחלצות אותו מהתקיעות בה היה נתון כתוצאה מהמשבר גירושין שעבר. דניאל מצא את עצמו עסוק במעבר מדירת החדר ששכר לתקופה מוגבלת אל מגורי קבע, אותם ריהט בעצמו וצייד בכלי בית – קן חדש שבנה לעצמו.
