גברים בטיפול אישי – מסע לארץ הפלאות
בעוד שנשים חונכו להתמקד בצד הרגשי, גברים אינם רגילים לבטא את המצוקות שלהם, ולכן עוברים תהליך של טיפול אישי שונה מזה של הנשים. החדשות הטובות הן שהאינטרנט והפתיחות בכלי התקשורת, מביאים יותר ויותר גברים אל ספת המטפל.
הטלפון מדרור היה מהוסס ולא ברור. הוא התקשר לקבוע פגישת ייעוץ אבל נשמע מאד מבולבל והתקשה להבהיר מה הוא בעצם רוצה. הוא לא היה בטוח אם מדובר בייעוץ אישי או זוגי, ואם בכלל ייעוץ יכול לעזור או אולי בעצם כבר בכלל מאוחר מידי. הצעתי לו להגיע ולנסות לברר את השאלות הרבות שמטרידות אותו במסגרת שיחה אישית.
הסיטואציה של פגישת ייעוץ היתה זרה לדרור לחלוטין והשיחה הראשונה היתה לא קלה. הוא סיפר שציפה למצוא ספה ענקית עליה ישתרע, ובמקומה מצא כורסאות ישיבה, שולחן עם סוכריות ושתיה.
“אני לא ידע בכלל ממה להתחיל, פעם ראשונה שאני נפגש עם מטפלת. אולי תשאלי שאלות?”
עד מהרה ההיסוס הפך לשטף של דברים שכמו עמדו בגרון ופרצו החוצה, והוא עצמו היה מופתע מהמהירות שבה הוא מצליח לספר – ועוד לאשה זרה – דברים שאפילו לעצמו לא אמר.
דרור, גבר כבן 40, מהנדס במקצועו, עוסק וחי בסביבת הייטק, סיפר על קשר רומנטי שהוא מנהל עם חברה לעבודה, ואשר לדבריו יצא מכלל שליטה. הוא התאהב עד מעל הראש, מצא עצמו מחכה להודעות ולטלפונים ממנה, לפגישות החטופות במהלך היום ול”פגישות העבודה” בשעות הערב. הוא נבהל, כי לא באמת חשב לפרק את הנישואין, הרי חש אהבה וחיבה כלפי אשתו, אלא שהקשר עמה לא יכול היה להתחרות בסערה שחולל הרומן בטח שלא בהתרגשות ובפרפרים.
הקושי התגבר לאחר שחש שהחיים הכפולים אותם הוא מנהל מזה כמעט שנה, מתחילים לגבות מחיר יקר. הוא הפך פחות מרוכז בעבודה ואף קיבל משוב בעייתי לאחר שנים שזכה להערכות מאד גבוהות. בבית גילה קוצר רוח, הגיב בכעס לכל דבר והיה מאד מוטרד מהאפשרות שהרומן יחשף. האופציה להתגרש לא עלתה כלל, הרי גם שותפתו לרומן נשואה עם ילדים, ולשניהם היה ברור שהסיכויים לממש את הקשר ביניהם במסגרת רשמית ולעיני כל – קלושים.
רצון בנקמה
נתי פנה אלינו אף הוא לטיפול אישי, לאחר שמצא במחשב מיילים של בת הזוג שלו, מהם למד על מערכת יחסים של חצי שנה אותה היא מנהלת עם עמית לעבודה שלה. התדהמה טלטלה אותו. זה הרי הדבר האחרון שחשב שיכול להתרחש ביניהם. אחרי הכל, נשואים 15 שנה, 3 ילדים, בית נחמד, סיימו לשלם חובות, שניהם עובדים קשה אך בסה”כ מרגישים מסופקים, מרוצים ומוערכים במקומות העבודה, הכל מתנהל על מי מנוחות. אז איך לעזאזל נפלה עליו התקרה או הרצפה, הוא בעצמו כבר לא יודע.
השיחה קלחה ובמהלכה יצא הרבה מאוד כעס, עלבון, פגיעה, בושה ואפילו רצון בנקמה (אולי אתקשר לאשתו של אותו אדם), נתי הרגיש גם אשמה: איך לא ראיתי, לא הבחנתי, איך נתתי לה לשקר לי?
על אף שהשיחה נמשכה יותר משעה, לנתי היתה תחושה שנמשכה דקות ספורות בלבד, כי בקושי הספיק להגיד את כל מה שהוא סוחב בבטן כבר מספר שבועות.
אחרי הפגישה הראשונה הגיעו עוד פגישות. נתי הרגיש שהוא פחות מוצף בכעס. אפילו היה מסוגל להתבונן פנימה, להבחין בתרומה שלו למשבר, לנסיבות האישיות הזוגיות והמשפחתיות שהובילו לחריקות בקשר ולנקודות אותן הזניחו שניהם (“שנים לא יצאנו ביחד רק שנינו לחופשה” ; “או שאנחנו עם הילדים, או בעבודה”). במקביל אזר אומץ ושוחח עם אשתו. לאחר התדהמה היא הודתה בקשר, אך טענה שהיה מדובר בקשר חברי רגשי בלבד ללא יחסי מין. מכאן נפתחה אפשרות לעבודה משותפת על הזוגיות והסיבות שהובילו לריחוק הרגשי ביניהם ואליהם נכנס אותו חבר.
להודות בצורך בעזרה
דרור ונתי הנם כמובן דוגמאות (אנונימיות) בלבד, לתופעה הולכת ורווחת של גברים הפונים לייעוץ. למרות שאין סטטיסטיקות ברורות, מטפלים מדווחים על גידול בפניות של גברים בשנים האחרונות.
בעוד שבקרב נשים קיימת לגיטימציה לבטא מצוקה, ולרוב ניתן להעזר ברשתות חברתית ומשפחתית, גברים למדו וחונכו מגיל צעיר שלא לחלוק ולשתף אחרים במצוקה, או להודות בצורך בעזרה. הכניסה המהירה של האינטרנט לחיינו מאפשרת נגישות רבה גם לתחום זה שהיה עד לשנים האחרונות רחוק ולא ברור עבור רבים. היום ניתן בקלות רבה לקבל מידע רב על טיפול, בין היתר באמצעות פורומים המעניקים מענה מהיר ובחינם על ידי אנשי מקצוע. דרך זו מאפשרת בדיקה ראשונית וקפיצה למים מבלי להחשף ומבלי לצאת מהבית.
בנוסף, מתקיימים שינויים חברתיים תרבותיים וגם להם יש השפעה חיובית על הליגיטמציה לטיפול בכלל ולגברים בפרט. יותר ויותר תכניות טלוויזיה, סרטים, ספרים ועיתונים חושפים גברים הנמצאים בתהליך של טיפול, מבלי שהדבר יפגע בתחושת הגבריות שהם משדרים.
הטיפול עצמו
גם במסגרת טיפול זוגי וגם במסגרת טיפול אישי, אנו מוצאים לעיתים שוני בתהליכים בין נשים לגברים. לנשים השפה ה”טיפולית” אינה זרה והסיטואציה שבה יושבים וחולקים קשיים ומצוקות עם אחרים אינה חדשה. הן לומדות מגיל צעיר להקשיב, לבטא אמפתיה, להתמקד בצדדים הרגשיים. לעומתן, אצל הגברים מדובר לרוב ב”מסע לארץ הפלאות”. הכל חדש לא מוכר, מפתיע. לפי החוזה הטיפולי המטופל נדרש לדבר על עצמו על המקום בו הוא נמצא (being), ולא רק במרוץ סביב העשייה (doing).
גם נתי ודרור, על אף שהגיעו מסיבות שונות, מצאו בטיפול הזוגי הזדמנות למסע חדש ומרתק למקומות בהם לא העיזו לבקר קודם לכן. כל אחד מהם חזר לעבר, למפגש עם הדמויות המשמעותיות שעיצבו את חייהם ועם הרגשות שהתלוו אליהן.
דרור עסק רבות ביחסים המורכבים עם אביו, בתחושת האכזבה שחש כילד לנוכח חוסר היכולת לעמוד ברף הציפיות הגבוהות שאביו הניח לפניו. נתי התמקד בתפקיד המורכב שקיבל על עצמו בבית כ”בן הזוג” של אמו, ובתלות שנוצרה ביניהם, ויצרה ריחוק וטינה כלפי אביו.לא נשללת כאן האפשרות של טיפול בדיכאון עבור דרור.
כל אחד בדרכו למד להבחין בילד הקטן שבו. הילד כלפיו צברו הרבה מאוד רגשות של כעס, בושה ואשמה. הפעם הם הצליחו לקבל ולחבק אותו חיבוק אוהב.
עם הזמן, התהליך העלה רגשות שהיו קיימים כל הזמן אך הודחקו והוכחשו. ההתבוננות פנימה איפשרה מגע וריפוי של הכאב והמצוקה, אך גם ובעיקר אפשרה חיבור חזק לרגשות החיוביים. שניהם תארו שינוי ביכולת שלהם לחוש שמחה, הנאה וסיפוק והדבר השפיע על כל אחד בדרכו.
נתי ואשתו בעקבות הטיפול הזוגי דיווחו על שינוי משמעותי בחיי הנישואין שלהם, בין היתר, הם היו מרוצים מהקרבה הרגשית והמינית החדשה שצמחה ביניהם. מהיכולת לשתף ולהשתתף, לתת ולקבל תמיכה ואמפתיה, לבטא כעס ותסכול בדרך שאינה פוגעת ומרסקת ומבלי לחשוש מפני שבירת הכלים בזוגיות.
התהליך של דרור היה איטי יותר ונסב סביב הבחירות שבחר בחייו ואלו שבפניהן הוא ניצב כעת. הוא למד להבחין במקומות בהם הוא פועל מתוך נטייה לרצות אחרים, אך בה בעת פוגע בסובבים אותו. בעוד שבתחילת הדרך היה משוכנע שהרומן מחוץ לנישואין גורם לריגוש בחייו, ושבלי אש האהבה הזאת חייו כבויים, התהליך עזר לו להבחין במקומות בהם נמצא הניצוץ ללא תלות בבת הזוג.
דרור עדיין מתלבט באשר ליכולת שלו להיפרד ולסיים את הרומן ולבחור שוב בבת זוגו הרשמית כאחת ויחידה. הפעם הוא יודע שההחלטה, לכשתתקבל, תגיע ממקום שלם ואמיתי של בחירה מתוך מודעות, התייחסות רגשית, והבנה למניעים הגלויים והסמויים שמובילים אותו בהחלטה על הדרך.
