טיפול זוגי בפרק ב’
תוכן עניינים
זוגיות במשבר בפרק ב’
זוגיות בפרק ב’ לרוב מורכבת וחשופה יותר לפגיעות, בהשוואה לזוגיות בפרק א’. בעוד בפרק א’ הזוגיות נבנית בצערים מדודים, והזוג יהפוך למשפחה רק לאחר שהכירו זה את זה, יתקרבו, ויהיו מרוכזים בקשר ובביסוסו, הרי שבפרק ב’ עד מהרה, בני הזוגי יידרשו להתמודד גם עם גורמי לחץ נוספים: ילדים “מן המוכן”, היסטוריה משפחתית וקשר עם האקס/ית שנמשך כחלק מההורות המשותפת, לעיתים קרובות יתלוו גם בעיות כלכליות, פערים בין הציפיות, הנורמות, החוקים ועוד. בניית זוגיות יציבה ואיתנה בפרק ב’ מותנית ביצירת “חוזה זוגי” מורכב, עדין, ברור אך גם גמיש ומסתגל למצבים משתנים.
הגבולות בין הזוג לבין המשפחה עצמה לא תמיד ברורים כאשר חלוקת התפקידים, הנאמנויות, המקום של כל אחד ותחום אחריותו אינם מובנים מאליהם.
בני זוג שחוו פרק א שכשל, יגיעו לפרק ב’ לא פעם עם ציפיות לריפוי ותיקון העיוותים והפצעים שספגו בקשר הקודם. לעיתים הציפיות מבן הזוג כלל אינן מציאותיות, בעיקר אלו המשייכות לו כוחות ויכולות אינסופיות להכיל, לקבל, ולהשלים את כל החסר מפרק א’.
עוד בנושא:
מובן שהקשר החדש יכול להיות “חוויה מתקנת” לאירועי העבר, אך, ללא עבודה נכונה על הבעיות שהתעוררו בפרק א’, פרק ב’ ואפילו ג’, עלול להפוך לחזרה על דפוסים בעיתיים פתולוגיים מהעבר.
להאזנת הפודקאסט עם פאולה ולאון לחצו כאן
בין פרק א’ לפרק ב’ – בין המשפחתי לאישי
בעוד בפרק א’ מרבית בני הזוג בוחרים בחירות הקשורות למשפחה (לדוגמא: איך בת/ן הזוג יתפקדו כאם/אב, עד כמה יהיה שותף לגידול הילדים, איך יתקבל על ידי המשפחה המורחבת, האם אצליח לבנות איתו קן משפחתי המבסס על ביטחון ויציבות – רגשית, כלכלית וכד’), הרי בפרק ב’ בעיקר כאשר הוא מגיע לאחר הולדת הילדים, ובגיל מבוגר יותר, משקל גדול יותר ינתן לצרכים האישיים שלי כאדם.
בין היתר יבחן עד כמה בן הזוג יכול להיות שם עבורי, מחוייב, ומסוגל לתמוך בעתות משבר. עד כמה יבין את מצוקותי, יקבל אותי על נקודות החוזקה והתורפה שבי, יהיה רגיש כלפי, בעל תחומי עניין משותפים, ראיית עולם דומה וכד’. ההצלחה של פרק ב’ תלויה כמובן גם בבשלות הרגשית של כל אחד מבני הזוג, ומבוססת על היכולת של כל אחד מהם להכיר ולקבל את עצמו, מבלי להסתיר ולהסתתר, מבלי להשתמש בהעמדות פנים ומסכות.
לקבלת הילדים מפרק א’ חשיבות עצומה ביכולת ההצלחה של בניית הזוגיות. הפוסט שעוסק במשפחות עם ילדים אחרי גירושין מתייחס למקומם של הילדים מפרק א’ בקשר הזוגי החדש של פרק ב’, תוך מתן הדגש לציפיות ההפוכות של ההורה מאלו של הילד.
בשונה מההורה שעבורו פרק ב’ הנו מציאת האושר החדש או המחודש, הרי שעבור הילדים פרק ב’ הנו סיום עצוב לפנטזיה כי ההורים הביולוגיים יחזרו יום אחד זה אל זה, והוא ישוב להיות חלק ממשפחה אחת מלוכדת. לכך עלול להצטרף מטען רגשי כבד כאשר האקס ההורה, אינו תומך בקשר החדש, וגורם לרגשות אשמה הן אצל בן הזוג והן אצל הילד שנקרע בקונפליקט נאמנויות בין שני הוריו. קבלת בן הזוג החדש של ההורה בפרק ב’, על ידי הילד, עלולה להחוות אצלו כסוג של “בגידה” בהורה האחר, לעיתים זה שנעזב. למורכבות הקשר בפרק ב’ נוספים קונפליקטים קשים ורגשות אשמה. יידרשו כאן הרבה מאד זמן, סבלנות ומאמץ רגשי, של קבלה, הכלה, והבנה מצד שני בני הזוג, ובעיקר ציפיות מותאמות.
דף חדש או המשך של אותו הספר
פעמים רבות אנו פוגשים בני זוג בפרק ב’, שלאחר תקופת ההתאהבות מוצאים עצמם בעימותים דומים לאלו שחוו בפרק א’. אנו יודעים כי ללא עיבוד הפרידה, כמו גם הסיבות שהובילו לכשל הזוגי, הרי סיכויים גבוהים, כי אותם כשלים מפרק א’ יופיעו כמעט באופן זהה לאלו בפרק ב’. בני הזוג עלולים להגיע למסקנות קשות באשר לזוגיות, בני המין האחר, וקשרים בכלל אמירות כמו “כל הנשים אינטרסנטיות נצלניות”, “כל הגברים מנותקים רגשית ואינם מסוגלים לנהל תקשורת אמיתית”, יעידו בעיקר על קושי של האדם עצמו להכיר בתרומה ובאחריות שלו לאיכות הקשר הזוגי. גם דפוסי הבחירה בבן הזוג עלולים לחזור על עצמם, ושוב בני הזוג יימצאו ככאלו שאינם מאפשרים צמיחה ויצירת קשר משמועתי. שוב ושוב היא תבחר במי שצריך הרבה מאד טיפול, קבלה ללא תנאי, במי שאינו מצליח להבחין בה. שוב ושוב הוא ייבחר בבת זוג שאינה מסוגלת לבטא רגשות, או מבטאת רגשות בדרך שהוא אינו מסוגל להכיל, שתלטנית, תוקפנית וכד’.
זו הסיבה שאנו ממליצים על פניה לטיפול זוגי ייעוץ זוגי, או טיפול אישי לפני או אחרי הפרידה. הטיפול הזוגי מאפשר להתבונן על הבעיות והכשלים בקשר מזווית רחבה ומעמיקה יותר, מסייע בהליך גישור, מסייע להבין דפוסים רגשיים חוסמים, ציפיות, צרכים בקשר והיכולת לתת להם ביטוי.
לסיכום, פרק ב’ עשוי להיות ללא ספק הזדמנות אמיתית לפתוח דף זוגי חדש ומתאים יותר, ולאפשר הזדמנות אמיתית לאיכות חיים טובה יותר אישית וזוגית. התנאי לכך טמון בהבנה ובהכרות עמוקה עם התרומה לכשל הזוגי של פרק א’ כמו גם לקבלת האחריות עליו. אין המדובר באשמה, בושה, האשמה, אלא כדרך התמודדות בוגרת ומודעות ליכולות ולכוחות, אך גם למעצורים, לחסמים ולנקודות התורפה, על מנת שאלו לא ישובו ויושלכו על בן הזוג.
