טיפול זוגי בבנות זוג לסביות

על פניו טיפול זוגי בזוגות חד מיניים  – הומואים לסביות, אינו שונה במהותו מטיפול בזוגות הטרוגניים – “סטרייטים” – הבעיות השכיחות והקשיים שעולים בחיים הזוגיים – דומים. זוגות חד מיניים נתקלים גם הם בבעיות תקשורת, מאבקי כוחות, קונפליקטים חוזרים, שאלות סביב אמון וביטחון בקשר, קשרים עם משפחת המוצא ועוד.

השוני העיקרי שאליו נכון להתייחס בטיפול בזוגות חד מיניים, קשור לבחירה/העדפה המינית, ולתפיסתה הן על ידי כל אחת מבנות הזוג, וכן, גם על ידי המטפל/ת. כלומר, חשוב יהיה ללמוד ולהבין את תהליך גיבוש הזהות המינית שעברה כל אחת, קבלת ההעדפה הן על ידי האשה עצמה והן על ידי הסביבה הקרובה (משפחה, חברים מכרים), מידת ה”הומופוביה” שלוותה את השלבים שעברה, ההתמודדות עם השונות והייחודיות שנובעות מעצם הגדרת הזהות. יש להבין שהיכולת לקבל את בת הזוג, מותנית ביכולת של האשה לקבל את עצמה באופן שלם ומלא. בקרב זוגות שעיבדו את שאלות הזהות, ניתן יהיה לקיים דיאלוג פתוח ובשל על קשיים הנובעים מהאינטראקציה הזוגית. לעומתן, זוגות בהן אחת או שתי בנות הזוג עדין אינן שלמות לחלוטין עם ההעדפה המינית, הרי שהשיח הזוגי יושפע מהקושי האישי של כל אחת מהן לקבל את עצמה, כל שכן את בת הזוג.

ראה עוד:

• טיפול זוגי לזוגות הומו לסביים
• טיפול זוגי בזוגות לא נשואים

כך גם נכון המטפל/ת עצמה/ו תבחון עם עצמה, את עמדותיה, השקפותיה, רגשותיה כלפי הלסביות. מטפל/ת שחשה אי נוחות, חרדה, כל שכן שיפוטיות וביקורת, כמובן שלא תוכל לספק לבנות הזוג סביבה בטוחה ומכילה לדיאלוג, לבחינת רגשות הדדיים, ליכולת להכיל את השונות וההבדלים שביניהן.

סוגיה בולטת שעולה פעמים רבות בקרב זוגות חד מיניים נסובה סביב ההורות. בקרב נשים ש”יצאו מהארון” לאחר שנישאו  או חיו עם גבר והולידו איתו ילדים משותפים, הרי שהשינוי המשמעותי שחל בחייהן, ועימו המעבר לחיים עם בת זוג, מושפע ומשפיע גם על האמהות שלהן וקשריהן עם ילדיהן. אלו חווים לא פעם את השינוי בחיי האם, כחד וקשה לעיכול, והוא עלול לעורר הרבה התנגדות וכעס מצידם עד כדי ניסיון להתנתקות. חשוב להבין כי הילדים נאלצים להתמודד לא רק עם התפרקות המשפחה, אלא גם עם הבחירה של אמא לחיות את חייה עם אשה אחרת, ולמעשה, פעמים רבות להגדיר מחדש את עצמה. אנו מוצאים ביטויים חריפים יותר בעיקר בקרב מתבגרים, כאשר תהליך הבחירה של האם, מקביל לתהליך התגבשות הזהות המינית של ילדיה.

בקרב נשים שבחרו מראש בבת זוג כשותפה לחיים, הרי שכאן יעלו שאלות שיסובו סביב הולדת הילדים המשותפת, וההליך הכרוך בכך – החל מההחלטה מי מבנות הזוג תישא את ההריון, עבור דרך ההליך הרפואי – תרומת זרע, או טיפולי הפוריות, והמוכנות להפוך לשתי אמהות לילד שאינו הילד הביולוגי של אחת מהן. בהמשך יעלו סוגיות סביב השונות של הילד, בסביבה בה לרוב הילדים הורים שאינם חד מיניים. קבלה של הילד את המשפחה שלו, תלויה כמובן ביכולת של אמהותיו להעביר אליו מסרים של קבלה וחיים שלמים ומלאים, למרות היותו שייך ל”משפחה אחרת”.

המעבר מחיי רווקות לחיים זוגיים, כמו גם המעבר מזוגיות למשפחה, עלול להתגלות כצומת של תמורות חיוביות, אך גם בעלות פוטנציאל משברי. לא פעם בנות הזוג יגלו כי ההתמודדות עם השינויים הללו, עלולה להציף רגשות סותרים, מצד אחד שמחה וציפייה להתפתחות וחיזוק הקשר, אך בוא בעת גם חוויה של הצפה רגשית הנובעת מפחדים, חרדות, ויתר “עניינים לא סגורים” מהעבר – של פגיעות, כאב, אבדנים, שעולים אף הם כאשר מתעוררים מצבי לחץ ועלולים לפגוע בקשר הזוגי.

קשה עד מאד להתמודד לבד עם התהליכים, ולכן מומלץ לפנות ולקבל עזרה מקצועית במסגרת טיפול זוגי. פעמים רבות, בתהליך קצר וממוקד, ניתן למנוע התפתחות משברים ופגיעות קשות יותר בהמשך.

בשיתוף אתר SheDate – אתר הכרויות לנשים, הכרויות

אם אתם מוכנים לתהליך של שינוי – אנחנו כאן עבורכם

למידע נוסף אודות טיפול או ייעוץ זוגי אתם מוזמנים: