ביטחון בקשר הורה – ילד
קשר הורה ילד הנו הקשר הראשוני והמשמעותי ביותר אותו אנו חווים והוא מלווה אותנו מרגע לידתנו (ואולי אף קודם לכן) ועד יום מותנו. השלכותיו משמעותיות ומשפיעות על קשרינו המאוחרים יותר עם אנשים אחרים : חברים, מורים, בוסים וכפיפים, בן/בת זוג, ילדינו, ועוד.
אנו יודעים כי לביטחון בקשר זה, השלכות רחבות. ילד שחווה קשר בטוח יגדללהיות ילד ובוגר הבטוח בעצמו ובאחרים, המסוגל לממש את יכולותיו וכישוריו, חברותי, יוזם, יצירתי, בוגר המסוגל ליצור קשר אינטימי לאורך זמן, להתמודד עם קשיים וקונפליקטים, ולמצוא סיפוק ומשמעות בחייו.
מהו הביטחון בקשר וכיצד הוא נוצר?
מרגע הלידה מכוון התינוק באופן מולד, ליצור קשר עם מבוגר משמעותי (אחד ההורים או מבוגר אחר), הוא עושה זאת באמצעות בכי, תנועות גוף, והבעות פנים. עם התפתחותו מתרבים האמצעים העומדים לרשותו לשמירת הקשר: מעקב עיניים, חיפוש אחר הדמות הבוגרת, חיוכים, יכולת להקסים ולעורר חיבה כמו גם בכי, יללות ועוד. תינוק שגדל עם דמויות אוהבות, רגישות וקשובות לצרכיו באופן קבוע, אך גם מאפשרות לו מרחב, אוטונומיה ואפשרות “לגלות את העולם”, יתפתח להיות פעוט ילד ובוגר הבטוח בעצמו ובאחרים שסביבו.
ראה על:
מנגד, תינוק שהדמויות שמטפלות בו אינן רגישות ואינן נענות לצרכיו, מתעלמות או שלא צפויות בתגובותיהן, יגדל להיות ילד שאינו בטוח בעצמו ובאחרים. יכולותיו בהמשך ליצירת קשרים חברתיים עלולות להיות מוגבלות ולקויות, הוא יימנע מלפעול, עלול להגיב באלימות ובאימפולסיביות לכל תסכול, יתקשה לדחות סיפוקים, לקבל גבולות ולהתמודד עם משימות התפתחותיות נוספות.
גם לתינוק עצמו “תרומה” והשפעה על תפקוד ההורה: תינוק וילד בעל מזג סוער, המרבה לבכות, נמצא באי שקט, מתקשה להירגע ומגיב בכעס על כל שינוי, עלול לעורר בהורה חוסר ביטחון וחוסר אונים.
