טיפול דיאדי והדרכת הורים, לחיזוק הקשר הורה-ילד
כולנו רוצים להיות ההורים הטובים ביותר עבור ילדנו. עם זאת ההורות היא משימה קשה ומורכבת, ארוכה ומאתגרת. במוקדם או במאוחר כולנו מרגישים שלפעמים אנו טועים, שאין כללים ברורים וקבועים. דרך שמתאימה לילד אחד לא בהכרח עוזרת לילד אחר, מה שעזר בשלב מסוים אינו מועיל כרגע. לעיתים הורים שואלים את עצמם “האם אני הורה טוב?” “האם אני מצליח להיות שם עבור ילדי?”. הורים רבים מרגישים שהם לא מספיק מבינים את ילדיהם, הם דואגים ומוטרדים מהשאלה “מה עובר על הילד?”.
מתי נכון לפנות ולקבל עזרה וייעוץ מקצועי?
כאשר הורים חשים לאורך זמן אובדי עצות, חסרי אונים, מותשים, כועסים, מבולבלים, במתח קבוע, כדאי לשקול פנייה לייעוץ פסיכולוגי. לאחר הערכה ראשונית של המצב עשוי המטפל להמליץ על הדרכת הורים בלבד או על טיפול דיאדי, סוג טיפול משפחתי המערב את ההורים והילד, וכולל בתוכו גם מפגשי הדרכת הורים.
מהו טיפול דיאדי?
המונח דיאדה פרושו זוג, צמד, שניים.
המודל של הטיפול הדיאדי צמח מתוך חיבור בין מספר גישות פסיכולוגיות המדגישות את חשיבות הקשר בין ההורה לילדו, ההשפעות ההדדיות והיחסים הנבנים ביניהם, כתורמות להתפתחותו הרגשית, החברתית והשכלית של הילד. טיפול דיאדי מתייחס להורים כ”סוכני השינוי” וההשפעה המרכזיים ביותר בחיי הילד, ועל כן חשוב כי ישתתפו בתהליך באופן פעיל בטיפול.
גישה זו מחשיבה מאוד את מעורבותם ותרומתם הייחודית של כל אחד מן ההורים: אמא ואבא.
הערכה של טיפולים בבעיות מגוונות של ילדים מלמדת שמעורבות גבוהה של הורים בטיפול תורמת משמעותית לקצב והצלחת הטיפול.
באלו מקרים מתאים טיפול דיאדי?
גישת הטיפול הדיאדי מתאימה לילדים שבעיותיהם באות לידי ביטוי:
- דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון של הילד
- קשיים בקשר הורה – ילד
- חרדות
- בעיית הרטבה
- עצירויות
- קשיי פרידה
- קשיי הסתגלות
- בעיות התנהגות של ילדים בבית, בגן או בבית הספר
- התפרצויות זעם
- הפרעות חרדה
- הפרעות במצבי רוח
- קשיים בוויסות
- קשיים בתקשורת ובקשר בינאישי
- קשיים התפתחותיים שונים: הפרעות קשב, קשיי למידה, בעיות תקשורת ועוד בילדים המגלים פערים בין תחומי התפתחות שונים.
איך מתנהל טיפול דיאדי?
המטפל נפגש מדי שבוע עם הדיאדה אם-ילד או אב-ילד לסרוגין, בנוסף למפגש עם ההורים אחת לשלושה שבועות. המטפל צופה ישירות ביחסים ובאינטראקציה בין ההורה לבין הילד, ובשונה מהטיפול הפסיכולוגי הפרטני, אינו מסתמך רק על דווחי ההורים.
בסיוע המטפל, יכול ההורה “בזמן אמת”, תוך כדי אינטראקציה עם ילדו, לחשוב ולהבין את ילדו בדרך חדשה ואחרת ולשנות את דרכי התקשורת עמו. במפגש הדיאדי ההורים והילד לומדים יחד על הכוונות, המחשבות והרגשות שמכוונים את התנהגותם.
דוגמאות לניהול טיפול דיאדי:
אורן (שם בדוי) בן ה-5, משחק עם אביו במשחק הזיכרון. כאשר האב מצליח למצוא זוג ראשון, אורן מייד רוצה להפסיק את המשחק ולעבור למשחק אחר. האב מתרגז ומנסה לשכנעו ללא הצלחה להמשיך ולשחק. אורן ממשיך להתעקש להפסיק את המשחק והאב מסרב. אורן זורק את המשחק ובוחר לעצמו משחק אחר בלי להזמין את האב.
במצב כזה יכול המטפל לעודד את האב לחשוב מדוע בנו ביקש להפסיק את המשחק. המטפל עשוי להציע הסבר אפשרי למשל על החרדה שהתעוררה בילד מול הישגו של האב, שמא הוא עומד להפסיד במשחק. הניסיון הוא להבין מה החוויה הרגשית בבסיס ההתנהגות. ההבנה של ההורה על הקושי של הילד להיות בתחרות, מרכזית כדי לפרש ולפענח את התנהגות הילד ומסייעת להורה להיות אמפטי יותר ולהגיב באופן שונה שיסייע לילד בטווח הארוך להתמודד עם החשש מהפסד.
דנה (בת ה 4) מבקשת מאמא שתרכיב עבורה פאזל, למרות שיודעת להרכיב לבד בקלות. האם משיבה כי דנה יודעת להרכיב לבד וכי אין לה צורך בה. דנה מתעקשת שהאם תרכיב עבורה והיא מתרצה. כאשר האם מתחילה להרכיב מצטרפת אליה דנה והן ממשיכות ביחד. האם מבטאת תסכול על כך שדנה מבקשת ממנה לעשות עבורה דברים על אף שיודעת לעשות זאת לבד. ברור וחשיבה עם המטפל מעלים את האפשרות כי גם האם וגם דנה מתמודדות עם עצמאותה הגוברת של דנה. האם מניחה שדנה כמעט ולא זקוק לה בהיותה עצמאית, וחשה מבולבלת ונבוכה כשהוא מעוניין במעורבותה.
דנה עצמה, נעה בין הצורך והיכולת הגוברים לעצמאות ואוטונומיה ובין צרכי התלות, הקשר והשיתוף. המטפל מסייע לאם להבין כי החוויה של ביתה היא דינאמית ומשתנה – ולעיתים קרובות היא זקוקה למעורבות וטיפול מצדה, על אף עצמאותה הגוברת. כך יכולה האם להבין טוב יותר את התנהגותה הסותרת לכאורה של בתה, ולהיענות לה באופן מותאם יותר.
במפגשי הורה-ילד המטפל גם מציע ומעודד דרכים שונות לאינטראקציה של ההורה והילד ,היכולים להוביל לשינוי בתפיסת ההורה את עצמו, את הילד ואת היחסים ביניהם.
במפגש של המטפל עם ההורים, נוצר דיאלוג שמקדם ומשפר את היחסים בין הילד להורים.
המוקד הוא הבנת הילד, צרכיו ועולמו הפנימי כפי שמשתקף במפגש הדיאדי הורה-ילד וע”פ דווחי ההורים על ההתנהלות בבית.
המטפל מעביר גם ידע פסיכולוגי התפתחותי, ומנחה את ההורים באופן ישיר וברור כיצד לתמוך או לעזור לילד להתמודד עם קושי מסוים.
בנוסף, עוזר המטפל להורים להבין את העמדות הרגשיות שלהם, המקשות עליהם בהתמודדות עם ילדם ומעכבות את התפתחותו.
נושאים קשורים – מידע על הפרעות קשב וריכוז
