יום עצמאות שמח – על עצמאות בקשר הזוגי והמשפחתי.
עוד כמה ימים נחגוג את יום העצמאות, לא לפני שנתייחד ונזכור את אלו שאבדו לנו בדרך, את הטראומות הלאומיות והאישיות. הדרך לעצמאות המדינית היתה רצופה באסונות, מאבקים, הקרבה, אבדנים, שכול, כאב, אימה, אך גם בגבורה, נחישות, התעלות וניצחונות הגוף והרוח.
באופן לא מפתיע, המסע הפרטי של כל אחד מאיתנו לעצמאות גם כאשר אינו כרוך בטראומות קשות, משופע במאבקים, כשלונות, כאב וצער, כמו גם התמודדות והתגברות על “דרקונים”, “מפלצות”, ועמידה במשימות קשות שלעיתים בדיעבד, כלל לא ברור מהיכן שאבנו את הכוחות ויכולנו להן.
עצמאות אישית כרוכה בפרידות ואבדנים
תהליך העצמאות האישית מחייב פרידה, שמתחילה מהרגע בו אנו מגיחים לאוויר העולם, ונמשכת למעשה לאורך כל חיינו. אט אט התינוק מפתח יכולות פיזיות לצאת לחקור ולגלות את העולם סביבו, יכולות אלו יתחזקו וסקרנותו בעולם סביבו תגבר כאשר הוריו ינסכו בו ביטחון וידיעה שהם שם עבורו, מאפשרים לו למצוא את הדרך שלו. וכך עם השנים בדרך להשגת העצמאות, אנו נשוב וניפול, לעיתים גם נפצע, נכאב ונתחרט. כאשר הדמויות החשובות בחיינו (הורינו אך לא רק) מעודדות אותנו ותומכות בצורך שלנו לעצמאות, תחילה באופן ממשי ואקטיבי (בקריאות : “כל הכבוד” “מי ילד חכם ומוצלח של אמא”) ובהמשך, בתחושות ובקולותיהם שהפנמנו בתוכנו ושאנו נושאים עמנו, קולות אלו ילוו אותנו כל חיינו. כאשר נחוש במסרים הללו, אנו נצליח לקום ולהמשיך הלאה, מוחים את הדמעות, חובשים את הפצעים, אבל נחושים ללמוד, לחוות. עוד ועוד התנסויות מוצלחות כמו גם מוצלחות פחות, יפיחו בנו את התחושה והידיעה של מי שמסוגלים להתמודד עם קשיים, ובהדרגה יכולים לדאוג לעצמנו, לבנות את חיינו, ולבחור את הבחירות הנכונות והמתאימות עבורנו.
המסע לעצמאות כולל כאמור לא מעט אבדנים. כדי להפוך מילדים לאנשים בוגרים שעומדים על רגלינו שלנו, עלינו להתמודד עם לא מעט אבדנים רגשיים בדרך: אבדן המקום שלנו כילד הקטן והאהוב שהכול מגיע לו, ועל הכל ניתן למחול לו, בהמשך ובעיקר בגיל ההתבגרות נאלץ לחוש באבדן ההורים האידאלים “הכל יכולים”, אלו שתמיד יצליחו לשמור, להגן, לתמוך, ובעיקר להיות מושלמים, עם אבדן זה יאבדו לנו אט אט הסדר הידוע מראש המקנה לנו ביטחון. אנו נלמד כי לא הכל תלוי בנו, ברצונותינו, לחיים ולאנשים סביבנו, עשויים להיות תכניות משל עצמם…
כל האבדנים הללו חייבים לעבור עיבוד , קבלתם משחררת אותנו ממצבי קיבעון ילדותיים (למה זה מגיע או לא מגיע לי, זה לא הוגן, למה אני לא מקבל את מה שאני ראוי לו וכד’), ומאפשרת לנו להתחשב באחר ולמצוא פתרונות חדשים מותאמים יותר לצרכינו אנו, ולבן או בת הזוג שלנו.
העצמאות שלי מול העצמאות שלך
עצמאות בקרב בני זוג כוללת את העצמאות של כל אחד מאיתנו כאדם בוגר, ועמה גם את ההכרה שלי בעצמאות שלך. כלומר כשאנו מתמודדים בהצלחה עם הקושי להבין ולקבל שבן הזוג באמת מתעניין במה שנראה לנו בזבוז זמן או כסף, כאשר אנו מסוגלים להבין כי כל אחד מאיתנו תופס באופן שונה ואחר את מה שהתרחש בוויכוח שהיה בינינו , או אז נפתחת אפשרות אמיתית ומלאה להגיע להבנות ורעיונות שלא יכולנו להגיע עליהם לבד. נפתחת הדלת להעשיר את הזוגיות .
קרא עוד:
העצמאות ממשפחת המוצא, עומדת בבסיס היכולת שלנו לפתח קשרים רגשיים משמעותיים עם אחרים, עם קבוצת הגיל שלנו וכמובן עם בני או בנות זוג. היא זו שמכוונת אותנו לקבל את ההחלטות שעונות על הצרכים האישיים שלנו, על הציפיות, והרצונות שאינם תמיד ובהכרח תואמים ומכוונים לרצות את מי בני משפחתנו. העצמאות תאפשר לנו בהמשך לבנות את הקן המשפחתי, הנפרד והאינטימי שלנו. היא תאפשר קשר חם ואוהב את בני המשפחה, אך זה לא יבוא במקום או על חשבון המקום שלנו כזוג וכמשפחה גרעינית ומלוכדת משלנו.
העצמאות הזוגית, תאפשר לנו להרגיש מסוגלים להנות מהביחד, לחוש ביטחון, קרבה, געגועים, רצון לחלוק ולהשתתף זה בחוויותיו של זה, אך בוא בעת, תגלה מידה מספקת של סבלנות ותכיל את הצורך האישי במרחב האישי, המספק מקום למאווים ולרצונות שאינם בהכרח משותפים עם בן/ת הזוג, זאת מבלי לחוש אשמה או בושה.
עצמאות זוגית תעניק לנו הן מקום מוגן ותחום שלנו כזוג מפני הסביבה, מקום שבו אפשר להסיר מסכות, להרגיש משוחררים מעכבות, להרגיש נאהבים, גם כאשר נחשפות נקודות התורפה והחלקים הפחות זוהרים ורצויים בחיינו. במקביל, היא תאפשר לנו ביטחון שניתן לחיות ולהשלים עם חוסר השלמות, עם המגרעות והחלקים הפחות מצודדים באישיותינו. העצמאות שלנו כזוג, היא זו שבכוחה למנוע שחיקה, עייפות וחיפוש אחר “פתחי מילוט” מהקשר בעת מצוקה, והיא זו שתאפשר לנו לשמור לאורך זמן על הניצוץ, על הריגוש והתשוקה.
