ילד יקר – קשר בין אמהות לילדים שנולדו לאחר טיפולי פוריות – סיכום המחקר
בהמשך לבקשות חוזרות, להלן תקציר תוצאות המחקר : לחץ הורי, עמדות הוריות, והתקשרות בין אמהות לילדיהן הפעוטים שנולדו לאחר טיפולי פוריות .
נשים שעברו למעלה משנתיים של טיפולי פוריות, ויתר מ 4 מחזורי טיפול, מועדות יותר לחוש פגיעה בביטחון בקשר שבינן לבין ילדיהן. הפגיעה בביטחון עלולה לבוא לידי ביטוי בקושי שלהןלאפשר לילדיהן להתרחק מהן, להעניק לו התנסויות ותחושה של עצמאות, הן יתפסו את ילדיהן כפחות בטוח בזמינות שלהן עבורו, וכמי שאינו חווה את אמו כ”בסיס בטוח” ממנו הוא יכול לצאת ולחקור את העולם, ואליו לשוב בעת מצוקה.
המחקר כלל 51 אמהות שעברו טיפולי הפריה חוץ גופית ו 51 אמהות בקבוצת הביקורת, שהרו באופן ספונטני ללא טיפולים. כל המשתתפות במחקר היו אמהות לילד אחד, פעוט בני שנה וחצי עד שנתיים וחצי. האמהות מילאו שאלונים לבדיקת לחץ הורי, עמדות הוריות, וכן נבדקה תפיסתן את ההתקשרות עם ילדיהן, על פי מבחן ה Q-SORT.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שלא נמצאו הבדלים בין האמהות שעברו טיפולי פוריות לבין אמהות בקבוצת הביקורת. עם זאת, נמצא כי אמהות שעברו יותר מ 4 טיפולי פוריות עד ההריון, תפסו את הקשר עם ילדיהן כפחות בטוח, בהשוואה לאמהות האחרות. כלומר, ככל שתקופת הטיפולים נמשכה זמן רב יותר, כך הקשר הרגשי בין האם לבין הילד, נתפס על ידי האם כפחות בטוח, וכן עמדותיהן כלפי ההורות היו חיוביות באופן מובהק בהשוואה לאחרות.
חשוב להדגיש כי לא ניתן להסיק מתוצאות המחקר, כי אמהות שעברו טיפולים ממושכים, יצרו קשר פחות בטוח עם ילדיהן, אלא שהן בהחלט עלולות להמצא בקבוצת סיכון. התהליך הקשה והמייסר שעברו עד הולדת הילד, עלול לתת אותותיו גם זמן רב לאחר שנמצא מענה ללקויות הפוריות מהן סבלו. התפתחותם של ילדים לאותן אמהות עלול להפגע, כתוצאה מרמה גבוהה של חרדה ותפיסה לא מציאותית ביחס לילד ולתפקיד ההורי שלהן עצמן.