בעיות בזוגיות

מתי ניתן לפתור את הקשיים באופן עצמאי ומתי כדאי לפנות לטיפול זוגי?

פניה לטיפול זוגי  או ייעוץ זוגי מומלצת כאשר קונפליקטים זוגיים אינם מצליחים להפתר או לפחות להוביל לפשרה ולויתורים הדדיים, בדרך של דיאלוג זוגי, פתוח, ישיר, כן, ובוגר.

תקשורת מאפשרת, ודיאלוג שבו קיימת נכונות להקשיב, הבנה לרגשותיו ועמדותיו של בן/ת הזוג, גם אם לא להסכים להן, לרוב תוביל לריכוך העמדות, לגמישות וליציאה מעמדות מבוצרות ונוקשות. יכולת הדדית לפשרות וויתורים, יספקו לכל לכל אחד מבני הזוג את התחושה שיש מקום בקשר הזה לשניהם שכן קיימת קבלה הדדית של הצרכים, הרצונות, הציפיות, וההעדפות בזוגיות.

האם מריבות חוזרות מעידות על בעיות בזוגיות?

חשוב להבין שקונפליקטים אינם מעידים על “חוסר התאמה”, או על פערים שאינם ניתנים לגישור, וכמובן שאינם מנבאים את סיום הקשר. לרוב בדיוק להיפך. מכיוון ש”זוגות מתאימים ישנם רק בחנויות נעליים” הרי שבכל זוג יימצאו פערים, ושונות שמקורם באופי, ברקע החברתי התרבותי, בהבדלים בין המינים, בצרכים, בציפיות, באמונות ועוד.

עוד בנושא:

• האם ניתן לגשר על פערים בין בני הזוג?
• איך בוחרים מטפל זוגי?
• שאלות רווחות בטיפול זוגי
• מטפלת זוגית
• מאמר מורחב בנושא – תקשורת זוגית
• מה פשר הקשר של זוגיות מוצלחת ?

השונות היא חלק בלתי נפרד מהביחד והמאחד, ויש לה תפקיד חיוני בצמיחה ובהתפתחות הרגשית, הן האישית והן הזוגית.  עימותים אם כן, מחייבים אותנו ללמוד ולהכיר טוב יותר זה את זה, על נקודות התורפה והחוזק, את כאביו, פצעי העבר, פגיעותו ועוד. הם אלו הדוחפים את בני הזוג להתקרב ולקבל זה את זה, כמו גם את עצמם, כבני אדם שלמים, שמתקיימים בהם צדדים יפים ומוארים, אך גם חלקים פחות נעימים. זהו כאמור, התנאי והבסיס ליצירת אינטימיות בוגרת וממשית.

זוגיות במשבר – מתי עימותים הופכים להרסניים?

כאשר ויכוחים נקודתיים אינם מסתיימים, מריבות הופכות לפוגעות ונמשכות ימים ארוכים ואפילו שבועות, נושאים מעוררי מחלוקת עולים שוב ושוב ואינם מגיעים לפתרון, ובני הזוג  מרגישים את הזוגיות במשבר כי מריבות קשות מתעוררות גם על עניינים פעוטים לכאורה.

כל אלו מצביעים על “זרמים תת קרקעיים” הרוחשים מתחת לבסיס הקשר. מקורם של זרמים אלו ברגשות עמוקים יותר, בחלקם לא לחלוטין מודעים, אשר נובעים מהתנסויות פוגעות עם דמויות משמעותיות מן העבר  – בעיקר ההורים אך לא רק.

הפגיעות מן העבר, המתחברות לקונפלקטים בהווה, מעוררות בנו רגשות קשים וכואבים שאינם מאפשרים פשרות והשלמה עם  בן הזוג, ובעיקר עם מה שהוא מייצג באופן לא מודע. לדוגמא קשר פוגע עם הורה שהשפיל, ביקר, לא ביטא די רגשות חמים, עלול להתחבר ולהתעורר מחדש כאשר אותו אדם חש כי בן הזוג שלו אינו נמצא שם עבורו מספיק. או אז הכאב והתסכול מן העבר יחברו לכעס בהווה, ויציפו רגשות בעוצמה קשה במיוחד.

טיפול זוגי – הפתרון לבעיות בזוגיות: טיפול בשורש הבעיה ולא רק בסמפטום

במקרים אלו, טיפול זוגי מקצועי, בהחלט עשוי לאפשר את יצירת הדיאלוג, ובדיקת הקשיים לעומקם,  תוך התייחסות למטענים שכל אחד מבני הזוג נושא עימו מהעבר, ומשפיעים לטוב ולפחות טוב על הקשר הזוגי בהווה. הטיפול הזוגי לא יסתפק במציאת פתרונות פשוטים, וכמובן לא יהפוך ל”סדרת חינוך” או לבית משפט שיקבע באופן אובייקטיבי מי צודק ומתי.

טיפול זוגי נכון, יאפשר לכל אחד מבני הזוג לגעת ולהתחיל להתייחס לקשיים הרגשיים שאותם נושא כל אחד מאיתנו, לקבל עליהם אחריות, ולהתחיל לרפא את פצעי ילדותו. זהו תהליך רגשי וקוגניטיבי – חשיבתי, האפשר לנו להתבונן על תהליכים זוגיים באופן מעמיק, ולא להסתפק בניסיונות  לכבות שריפות שפורצות מעת לעת מעל פני השטח. אנו מטפלים במקור הקושי ולא רק בספמטומים שהוא מעורר.

מה עושים כאשר אחד מבני הזוג מתנגד להגיע טיפול בבעיות הזוגיות?

כאשר קיימת הבנה של בני הזוג לקשיים והסכמה על הצורך בפתרון, הרי שמרבית הסיכויים שהטיפול יצליח. למוטיבציה, ללקיחת האחריות, לנכונות לפעול לקראת שינוי – השפעה מכרעת על יכולת הזוג למצוא את הפתרונות והדרכים המתאימות להם להתמודד עם הפערים והשונות ביניהם.

כאשר אחד מבני הזוג מסרב להגיע ולהעזר בטיפול, לא ניתן יהיה לקיים את הטיפול הזוגי. עם זאת, אין כל סיבה שבן הזוג שמעוניין בשינוי, יישאר כבול וחסר אונים לנוכח ההתנגדות של הפרטנר/ית.

אנו נמליץ להגיע בנפרד לטיפול, מתוך ציפייה שהאחר יצטרף לתהליך במהרה.

סיבות אפשריות להתנגדות לטיפול

התנגדות לטיפול יכולה לנבוע מגורמים שונים, כמו חוסר רצון וחשש “לכבס את הכביסה המלוכלכת” מחוץ לקשר, ולהכניס אדם זר לתוך המערכת האינטימית הזוגית. כך גם קיים חשש שמא אמצא עצמי נאשם או אחראי לקשיים הזוגיים. לכך מצטרפים לרוב סטיגמות חברתיות, וכן  רגשות שליליים של בושה, אשמה, כעס, אכזבה וייאוש. לעיתים ההתנגדות לטיפול הנה ביטוי ודרך להמשך מאבקי הכח, באמצעות ההתנגדות לבקשת בן הזוג לפנות לעזרה.

איך ניתן לרכך את ההתנגדות לטיפול

במרבית המקרים, כאמור, פניה של בן הזוג לטיפול, גם אם בנפרד, תוביל בסופו של דבר להצטרפות של בן הזוג המתנגד, זאת מכמה טעמים.

ראשית, בעצם הפניה אמירה מאד חזקה של לקיחת אחריות, של חוסר נכונות להשלים עם המצוקה בקשר, ונחישות לפעול לשינוי.

שנית, בן הזוג שפונה מפחית את רמת החרדה סביב התהליך, שכן הוא כבר בודק את “עומק המים והטמפרטורה” של התהליך הטיפולי, והופך אותו לפחות מאיים ובלתי נודע.

לבסוף, הסקרנות בסופו של דבר הורגת את החתול…החשש מפני מה שעלול לקרות בהעדרו, הפחד מפני תהליכים שאינו שותף להם, כל אלו על פי רוב יניעו את הסרבנים להצטרף עד מהרה ולקחת חלק פעיל בטיפול.

חשוב לומר כי טיפול זוגי, לא יוכל להתקיים בנוכחות אחד מבני הזוג בלבד. אמנם שינוי ברכיב אחד במערכת הזוגית, ישפיע באופן ישיר ועקיף גם על בן הזוג הנעדר מהטיפול, ועשוי לחולל שינויים,  אולם לא ניתן יהיה לראות בכך טיפול זוגי, אלא טיפול אישי הממוקד בבעיות הזוגיות, ובאופן מובן, יהיה פחות יעיל, מהיר, ואפקטיבי מהטיפול הזוגי.

אנו נמליץ במקרים בהם ההתנגדות היא נחרצת, לשתף את בן הזוג ברצון לפנות ובתהליך חיפוש ובחירת המטפל הזוגי, אך לומר באופן מפורש, כי ההחלטה לפנות ולקבל עזרה התקבלה, והפניה לטיפול תתקיים עם בן הזוג ובלעדיו. כמובן שרצוי איתו, אך גם אם יסרב הטיפול יתחיל מתוך רצון ותקווה כי יצטרף בהמשך.

אם אתם מוכנים לתהליך של שינוי – אנחנו כאן עבורכם

למידע נוסף אודות טיפול או ייעוץ זוגי אתם מוזמנים: