על סוד הקסם של זוגיות טובה

בעוד בישראל אחד מתוך ארבעה זוגות מתגרש (בארה”ב מעל 50% בפרק א’ ומעל 60% בפרק ב’), חוקרים ואנשי מקצוע מנסים להבין מה סוד הקסם, מי הם הזוגות שלא רק שישמרו על הזוגיות, אלא גם יחוו אותה כמספקת וטובה ומיטיבה, ומנגד האם ניתן לאפיין את הזוגות שבדרך יאבדו את הקשר?.

המחקרים מצביעים על כך שחלק מהגורמים להצלחה כמו גם לשבר הזוגי, הנם אובייקטיבים, לדוגמא: מצב סוציואקונמי גבוה, גיל נישואין מבוגר (מעל 25) נמצאו כמעלים את סיכויי ההשרדות של הקשר. בצד אלו, קיימים לא מעט משתנים הקשורים לדפוסי ההתנהגות שלנו שיכולים לתרום ליציבות הקשר ולשביעות רצון ממנו.

אנו מבינים כי כדי לשמור על מערכת יחסים זוגית טובה לאורך זמן, דרוש אקלים זוגי המוזן  בין היתר מתחושת ביטחון, תמיכה, כבוד, סבלנות, הערכה, גילויי חיבה ותשוקה, וכן עניין משותף.

עוד בנושא:

• טיפול זוגי
• טיפול זוגי אחרי בגידה
• האם ניתן לגשר על פערים?
• שאלות ותשובות בנושא

תקשורת זוגית וקונפליקטים

חוקר הנישואין הנודע ג’ון גוטמן, במחקריו פורצי הדרך, צפה בזוגות לפני ובמהלך הנישואין, והצליח לנבא מאפיינים זוגיים, שתורמים לסיכויים לשמור על מסגרת הנישואין לאורך שנים. במחקר שבו עקב אחר 136 זוגות במשך למעלה מ 10 שנים, נמצא כי איכות התקשורת הזוגית, כפי שנצפית בעת  מחלוקת ואי הסכמה (ללא קשר לסיבה או לתכנים), הנה המדד החזק ביותר שיכול לנבא את יציבות הקשר לאורך השנים.

זוגות המשכילים לשמור על כבוד הדדי, הקשבה, ומצליחים להעניק זה לזה חוויה של הכרה והתחשבות ברצונותיו, גם אם אינם מגיעים להסכמה ביניהם (ואכן רובו המכריע של המריבות לא מסתיים במציאת פתרון מוסכם), יהיו אלו המאופיינים בחוסן זוגי וישרדו לאורך זמן בנישואין יציבים ומאושרים.

זוגיות ללא מריבות היא זוגיות שלא צומח בה דבר

באופן שאולי אינו מפתיע, מריבות ואי הסכמות לא רק שאינן פוגעות בקשר, אלא חיוניות להתפתחות וצמיחה שלנו ברמה האישית והזוגית. הן אלו המאפשרות לנו להכיר טוב יותר זה את זה, על נקודות החולשה, הפחדים, הצורך באחר.

זוגות שנמנעים מעימותים, חוששים להתקרב, לגעת, להתבונן ולהכיר את האחר כפי שהוא, ולא רק כפי שהיו רוצים שיהיה. המנעות מעימות מותירה אותנו מרוחקים, ואינה מאפשרת לנו לחולל שינוי והתאמות בין הצרכים ההדדיים בקשר. לדוגמא: סכסוכים סביב הקשר עם הוריו ומשפחתו של מי מבני הזוג, יכולים לאפשר להכיר את היחסים עמם ומשמעותם עבור בן הזוג. לעיתים נגלה כי בבסיס הקונפליקט עומד הפחד לאכזב את ההורים ולהתעמת עמם, הצורך לרצות ולזכות בהערכתם, חוסר הביטחון בקשר עמם ועוד. גישה חיובית מצד בן הזוג האחר, יכולה לאפשר חוויה מתקנת של קבלה ואהבה למי שהוא, כמו גם המנעות מחזרה על הדפוסים פוגעניים אלו.

זוגות הנמנעים מקונפליקט ישארו מרוחקים רגשית, יתקשו לפתח אינטימיות, ותוך זמן יחושו שיעמום, ריקנות, אכזבה, ואבדן התשוקה.
המסקנה המתבקשת הנה שעלינו ללמוד איך לריב על מנת לחזק את הזוגיות ולמנוע פרידה.

מריבות בשידור חוזר: למה אף פעם… למה תמיד….

קיימים נושאים לגביהם אנו מסוגלים למצוא פתרונות משותפים ומוסכמים, אולם במרבית המקרים אנו מוצאים עצמנו בעימותים אינסופיים, תקועים במריבות חוזרות סביב אותם הנושאים.
הסיבות למריבות האינסופיות קשורות לאמונות ולתפיסות העולם שלנו, אך גם ובעיקר מוזנות על ידי מטענים וכוחות רגשיים שאינם בהכרח מודעים לנו, ואותם אנו נושאים עוד מילדותינו, מבית הורינו.

כאשר מי מבני הזוג פועל או מכתיב התנהלות שמנוגדת לצרכים הרגשיים של האחר, התנהגות זו נתפסת כפוגעת ומנסה למחוק את רצונותיו וצרכיו, ולכן תתקל בהתנגדות ובזעם.
ויכוחים על חינוך הילדים, כמו גם על תקציב המשפחה, עלולים להפוך לעימותים נצחיים, כיוון שלכל אחד מאיתנו נושאים אלו יכולים להיות מחוברים למקום רגשי כואב ולא תמיד מובן. עבור מי שתפס עצמו כילד לא מוערך או לא מוצלח בעיני הוריו, הפחד שמא יהפוך להורה לא מוצלח לילד שאינו מוצלח אף הוא, עשוי להפוך אותו להורה נוקשה המקדש את הישגי הילד, ודורש ציות ועמידה ביעדים, מבלי להתחשב בצרכי הילד עצמו. כאשר מי מבני הזוג מייחס לכסף חשיבות עצומה בהשגת ביטחון ודרך להגשמת חלומות, בעוד האחר אינו מייחס לכך משקל ומשמעות דומה, נוצר פתח לעימות חוזר.

גוטמן המליץ לזוגות המוצאים עצמם לפותים בעימותים חוזרים, לנסות ולזהות את העמדות, החלומות והצרכים העומדים בבסיס העמדות שלהם. לדוגמא אם מדובר בויכוח סביב התקציב המשפחתי, כדאי לברר מה גרם להם לטפח את החלום המסויים.

במחקר האורך שנמשך כבר מעל ל 30 שנה, צילם גוטמן כ 3000 זוגות המתווכחים ביניהם במשך מספר דקות, ובאמצעות ניתוח פרמטרים כמו לחץ דם, הזעה, חום גוף, ובעיקר תקשורת לא מילולית: הבעות פנים ושפת גוף, הצליח לבנות מדד שיכול לנבא הצלחת הנישואין בשיעור של מעל 90%

נוסחה מנצחת לזוגיות

כאמור אין חשיבות כלל למהות הוויכוח אלא לאופן בו הוא מתנהל.

מאפייני ויכוח בין בני זוג שיזכו לנישואין יציבים

• בני הזוג יהנהנו ויאשרו את דברי בן הזוג האחר, גם כאשר אינם מסכימים עם דעתו.
• זיהוי מהיר של התדרדרות הויכוח לרגשות שליליים ויכולת לעצור ולהרגיע את המתח.
• זוגות בהם למרות אי ההסכמות, מגלים יחסי חיובי הדדי, ומדברים בכבוד, הערכה ונימוס. אלו המסוגלים להפגין הומור וגילויי חיבה זה כלפי זה.
• משתמשים בביטויים מילוליים ולא מילוליים אמפתיים ותומכים, וכן מגלים התעניינות באחר.

פתרון בעיות אצל זוגות בנישואין יציבים  -איזונים

חוויות חיוביות יכולות לאזן חוויות פוגעות כל עוד נשמר יחס משמעותי לטובת החוויות המתגמלות.  גוטמן קבע את נוסחת ה 1:5 שמאזנת בין הפגיעה לבין התיקון.  כלומר על כל פגיעה אחת 5 ביטויי חיבה, לפחות 5 דקות קירבה על כל דקה של עימות.  אצל הזוגות החזקים נמצא יחס של 1:20 כלומר ביום בו היתה פגיעה התקיימו לפחות 20 דקות טובות. זוגות שבהם היחס היה 1:5 או פחות מכך היו בסכנה ממשית לפרידה.

גורמים המכשילים זוגות וינבאו פירוק הקשר

בקרב זוגות שבהמשך נפרדו נמצאו התנהגויות שחזרו על עצמן בתדירות גבוהה

• ביקורתיות כלפי האחר תוך התנשאות על האחר, לדוגמא: אתה אטום רגשית, במקום הפריע לי שלא היית שם בשבילי.
• בוז וזלזול: זוהי ההתנהגות הקשה ביותר והמנבא החזק ביותר לסיום היחסים, שכן הזלזול מקטין את האחר ומבטל אותו.
• התגוננות – כאשר בן הזוג תופס את האחר כמי שמתקיף ולכן מתבצר ואינו פתוח לדיאלוג.
• קיר אטום – התעלמות והתנתקות במהלך הויכוח, כתוצאה מהצפה רגשית. התנהגות ילדותית שבה “שוברים את הכלים” בה בן הזוג שאינו מסוגל להתמודד קם ויוצא מהחדר, שוקע אל עצמו או לעיתון, ומנתק מגע.

7 המפתחות להצלחה זוגית

גוטמן מונה 7 פרמטרים חיוניים לזוגיות מוצלחת:

1. היכרות – עד כמה אנו מכירים זה את זה, את ההיסטוריה האישית, הקשרים החברתיים והמשפחתיים, החלומות, ההעדפות ועוד.

2. בילוי משותף – עד כמה בני הזוג מבלים יחד רק שניהם – בפעילות משותפת כמו שיחה, צפייה בסרט, בסקס, ובילויים אחרים.

3. אהבה והערכה – עד כמה בני הזוג אוהבים ומעריכים זה את זה, חשים אהובים, מסוגלים לציין תכונות חיוביות זה של זה.

4. הרגשות השולטים הנם חיוביים – כמובן שמתקיימים גם רגשות שליליים אבל הרגשות החיוביים בעלי עוצמה ונוכחות חזקה יותר.

5. יכולת לפתרון בעיות פשוטות – היכולת לפתור בעיות שניתנות לפתרון, כמו חלוקת תפקידים, סדרי עדיפויות, כלומר, כל אותן בעיות שיכולות למצוא פתרון פשוט באמצעות דיאלוג זוגי.

6. יכולת לחיות עם בעיות בלתי פתירות – בעיות הקשורות לנקודות הרגישות שיש לשני בני הזוג כמו לו חשוב סדר וניקיון, והיא יכולה לחיות גם בבלאגן, הוא אוהב לפנק את עצמו בגאדגטים חדשים, והיא מתקשה להוציא כסף על מותרות. בעיות אלו אינן יכולות להפתר בקלות, ומכאן היכולת להכיר ולהכיל את חוסר השלמות.

7. חזון משותף – עד כמה תפיסת העתיד משותפת סביב הנושאים המשמעותיים כגון מגורים, חינוך ילדים, סגנון חיים וכדומה.

זוגות שביטאו שביעות רצון מהזוגיות שלהם ציינו כי בן הזוג גורם להם להרגיש אהובים, ומשמעותיים עבורו. זוגות אלו ביטאו גילויי חיבה ואכפתיות בשגרת יומם. אורבך (2009) דיווחה כי גברים זקוקים לאישורים אלו אף יותר מנשים, ונימקה זאת בכך שנשים ביום יום, זוכות לביטויי חיבה רבים יותר מהסובבים אותם. עבור הגברים, הקשר הזוגי משמש כמקור לקבלת הערכה, חום וחיבה.

זוגיות טובה מחייבת הזנה הדדית מתמדת. היא אינה יכולה להמשיך ולהתפתח ללא השקעת משאבים של זמן, מרחב, עניין, מגע רגשי ופיזי, הכלה וקבלה של אי ההסכמות והשונות בינינו, תוך שמירת הכבוד, הדאגה והמחויבות זה לזה.

הערת סיכום: בעוד בפוסט הנושאים מוצגים באופן מובנה, סדור והגיוני, הריש שבחיים וכך גם בטיפול התהליכים שיוצרים שינוי תלוים גם בעולם הרגש ולכן הם מורכבים, מגוונים וגמישים יותר.

שאלות נפוצות

למידע נוסף אודות טיפול או ייעוץ זוגי אתם מוזמנים: