יעוץ זוגי: משבר גיל המעבר – התקרבות או פרידה?
מוטי ונורית הגיעו להחלטה כי יעוץ זוגי יאשר להם לבחון האם קיימת אפשרות לשקם את חיי הנישואין שלהם לאחר שהתגלה הרומן שניהל מוטי במשך כשנה מחוץ לנישואין. מוטי נקרע לאורך זמן בין המחויבות שלו למשפחה לבין הנטייה ללכת אחר הלב, לתת לעצמו הזדמנות נוספת לקשר זוגי חדש, לאחר שהתחבט ממושכות הרומן אומנם דעך, אך סימני השאלה באשר לנישואין נותרו בעינם. נורית חשדה לאורך זמן, אולם גילתה את הרומן רק לקראת סיומו. היא נותרה פגועה, נעלבת וכואבת, אך גם מאד חוששת ומפוחדת מפני האפשרות שמוטי יבחר בסופו של דבר לסיים את הקשר ויותיר אותה בודדה.
עופרה פנתה לבדה לטיפול אישי בבקשה לברר שאלות רבות שהטרידו אותה סביב הנישואין, הקשרים המשפחתיים, והקריירה. היא הרגישה שהיא ניצבת בפרשת דרכים, וזקוקה לשינוי משמעותי בחייה, אותם הגדירה כ”תקועים”, שגרתיים, ומאד לא מספקים. עופרה תארה תחושת מחנק, מעין עננה כבדה שמרחפת מעליה ומלווה אותה לכל מקום בכל פעילות, כך שאינה מסוגלת להנות, לשמוח, להרגיש שהיא חיה. לדבריה, חיי הנישואין שלה מזה שנים כוללים מרכיבים של שותפות עסקית עניינית, וחסרים עד מאד אהבה, קרבה, אינטימיות, חברות וכד’. יעוץ זוגי שעברו לפני שנים הופסק לאחר שבן זוגה התנגד לתהליך, והביע אי שביעות רצון מהטפל. בתקופה האחרונה נוצר קשר עם גבר אחר, שלמרות שלא היה ברור טיבו והמשכיותו, עצם קיומו חדד עבורה את הריקנות והחלל שנוצר בנישואיה.
עפרה וכן מוטי ונורית מייצגים חתך רחב מאד של זוגות ויחידים שאנו מרבים לפגוש בשנים האחרונות בקליניקה במסגרת ייעוץ זוגי וטיפול אישי. אנשים בשלב גילאי ה-50, שמגיעים לאחר משברים זוגיים כתוצאה מפגיעה באמון בעקבות רומן, יחסים קצרים מחוץ לנישואין, או לאחר שאחד מבני הזוג הרגיש שמיצה את חיי הנישואין, ורגע לפני פרידה, הוא מוכן לבדוק האם קיים סיכוי כלשהו להמשכיות הקשר, זאת במסגרת יעוץ זוגי.
יעוץ זוגי בשלב משבר גילאי ה-50 – הזדמנויות חדשות אל מול קבעונות ישנים
לקשרים מחוץ לנישואין בגילאים אלו, מאפיינים ייחודיים משלהם הקשורים למעברי החיים ולצורך להסתגל לשינויים שהם מזמנים לנו. העשור השישי לחיינו, נחשב כיום לאמצע החיים, עם תוחלת החיים המתארכת, והאפשרויות הרבות הפתוחות בפני אנשים בגילאים אלו. גיל 50 מהווה צומת חשוב שבו אנו מחפשים משמעות חדשה לחיינו: בוחנים מחדש אמיתות, אמונות, תובנות, ערכים, בחירות וכמובן רגשות. זהו השלב שבו באופק נראים כבר סימני הסתיו של חיינו, ועמם מתחדדות השאלות סביב המוכנות שלנו לקראתו.
בשלב גילאי ה-50 מסתיימות משימות חיים משמעותיות שמלאו עד כה את חיינו: התפקידים ההוריים מתמעטים, הקריירה כבר מגובשת, וההתבססות הכלכלית אף היא מורגשת. רבים חשים שחלון ההזדמנויות להגשמה ולמימוש עצמי הולך ונסגר, שהאפשרות לבחור מחדש מצטמצמת: מה שלא אעשה עכשיו כבר לא יקרה לעולם.
הבמה מתפנה לטובת עיסוק בסוגיות הקשורות במשמעות ובזהות הנוכחית, שאלות שקודם לכן נדחקו על ידי מטלות היום יום, עולות עתה בעוצמה ומחייבות התייחסות: האם אני הוא מי שהייתי רוצה להיות, האם אני מרוצה ומסופק ממה שהשגתי, עד כמה אני משמעותי עבור הסובבים אותי, אלו עקבות אני מותיר אחרי. השאלות הזוגיות נוגעות לבחירה בבן/ת הזוג: האם אני מרגיש נאהב ואוהב, שייך וקרוב, האם איתו/ה ארצה להתבגר ולהזדקן, בביטחון שהוא / היא יכולים להעניק, האם ניתן לסמוך עליו שיהיה שם גם בימי הסגריר הצפויים, שידאג, יטפל, שתיהיה בו החמלה הדרושה כלפי. יעוץ זוגי מספק מסגרת בטוחה ומכילה להעלאת הסוגיות הללו, לחרדות, לפחדים ולשאלות הקשות.
החיפוש אחר מעיין הנעורים
רומן בשלב גילאי ה-50 יכול לספק תחושה של מציאת מענים לחלק מהחששות והלבטים: ההתאהבות עצמה מספקת תחושה חזקה של חזרה לנעורים, בליווי חיזוק הערכה והדימוי העצמי והגברי או הנשי. רבים מתארים תחושה שהקשר החדש ממלא חלל רגשי שנוצר במהלך השנים, ולעיתים נוצרת הציפייה כי הפרידה מבן הזוג הקיים והתחברות מחדש לאחר, היא גם פרידה מהבעיות והקשיים, ומציאת פתרון ושינוי שמגיע מבחוץ.
אין באמור כמובן לשלול את ההזדמנות לפתיחת פרק חדש בחיים, מוצלח, מתאים ונכון יותר. לעיתים בגיל זה יתאפשר שחרור מחבלים שכבלו למקום ויצרו תקיעות: התלות של הילדים, מצב כלכלי, מסרים חברתיים ותרבותיים נגד גרושין, פחד מטלטלה ושינוי ועוד.
עם זאת אנו רואים זוגות ויחידים שיצאו לפרק ב (לעיתים גם ג’ וד’) ללא הבנה ונגיעה מספקת בקשיים הרגשיים הזוגיים אך גם האישיים, באחריותם לתהליכים שעברו. במקרים אלו הפרק החדש עלול להתגלות כשחזור כואב של הבעיות מפרק א, שכן, ללא עבודה פנימית וברור השאלות האמיתיות, הרי השינוי שמזמן רומן חדש, מתברר עד מהרה כשינוי קוסמטי בלבד, יפה, חדש, מלהיב ומרענן, אך חולף לאחר תקופה קצרה. תהליך של יעוץ זוגי או טיפול אישי, אמור לסייע לאותם אנשים לקבל החלטות ממקום אמיתי של בחירה, היינו, ממקום של הבנה, מודעות, התייחסות רגשית למחירים ולרווחים שבכל החלטה.
טיפול אישי: קבלת האובדן
עופרה חשה מדוכדכת, מבולבלת, ומפוחדת מפני האפשרות שהיא תוביל לסיום נישואיה, לערעור היציבות המשפחתית, ולפרוק התא החמים אותו טיפחה כל חייה. מנגד, עלו הכעסים על בן הזוג, שהתעלם מכאבה, שהתנגד בתוקף לאורך שנים להכיר בבעיות הזוגיות, כל שכן לטפל בהן. שניהם יצרו במשך הזמן פתחי מילוט מהקשר, הוא בעבודה ובאינספור פעילויות ותחביבים מחוץ לבית, והיא בשקיעה לתוך דיכאון מתמשך, בהתפרצוית זעם לא מובנות ולא מוכרות לה, ואף הענישה את בן זוגה בדרכים שונות חלקן מודעות יותר וחלקן פחות. עופרה היתה סבורה שלמדה לחיות עם הסטטוס קוו, ולהסתגל למצב, היא לא חיברה בין התגובות הרגשיות שלה לבין המצוקה בה חשה בזוגיות. אלא שההכרות עם אותו גבר טלטלה את כל מה שידעה על עצמה עד כה.
טיפול אישי סייע לה לבחון לעומק את הבחירות שלה לאורך השנים, להבין טוב יותר את הצרכים שלה ולבדוק עד כמה הם רלוונטים לקשרים הזוגיים שלה, עד כמה הם מחוברים לקשרים מוקדמים אי שם בעברה. היא האזינה לקולות הפנימיים שלה שבאו לידי ביטוי בדיכאון, בכעסים, והבינה שחלק מההתנהגויות והתחושות שלה קשורות לכאב הרגשי שחווה בחיי הנישואין. בהמשך גילתה אמפתיה אפילו לבן הזוג שלה לאחר שהבינה את המוגבלויות הרגשיות שלו.
היא הרגישה שהטיפול נותן לה את הכח והעוצמה הפנימית לקבל החלטות קשות, ולעמוד מול המחירים הכרוכים בהן. בסופו של דבר, לאחר לבטים וניסיונות לשוב ולהתקרב לבן הזוג, הגיעה לתובנה שהנישואין שלה נותרו חסרי תוכן ממשי, החלה להכיר ולקבל את המוות הרגשי ששרר בהם, ואפשרה לעצמה להתאבל עליהם. רק לאחר מכן היתה פנויה להתחיל ולהרים אט אט ובזהירות את ראשה שהיה דבוק לחזה, וההתבוננה קדימה אל העתיד ואל אפשרויות נוספות שעשויות להפתח בפניה.
מתוך כאב נבנית קירבה
התהליך של מוטי ונורית היה ממושך, יעוץ זוגי במקרים של פגיעה באמון, מחייב אורך רוח וזמן על מנת להשיב את האמון שנפגע, לבקש סליחה אמיתית וגם לקבל אותה. או אז ניתן היה להעלות בהדרגה את האמביוולנטיות כלפי הקשר, וכן רגשות עמוקים וחבויים שליוו אותו לאורך שנים, ביניהם אכזבה, בדידות, כאב, החמצה, ואשמה. בפעם הראשונה מאז שהכירו לפני כ 25 שנה, ניתן היה לדבר בקשר הזה על הכל, להציף בעיות מבלי להסתיר, מבלי לחשוש מההשלכות, מהתגובה של האחר, תוך שחרור מהצורך בהעמדת פנים, וביצירת שקט תעשייתי. בתחילת הדרך כמו במקרים דומים של יעוץ זוגי, השיח ביניהם התנהל בכבדות, תוך מאמץ עצום של שניהם, להכיל את הרגשות הטעונים ההדדיים, מבלי לברוח ולטייח אותם. בהמשך, אט אט ניתן היה להבחין גם ברגשות החיוביים שנוספו לדיאלוג ותפסו אף הם מקום. בצד הכאב הופיעה החמלה, ההשלמה, הקבלה ההדדית והעצמית זה של זה, על נקודות התורפה והעוצמה שבו. ניכר היה שצומחת בזוגיות הזאת חברות חדשה, של בני זוג שלומדים אחרי הרבה מאד שנים של משקעים וכעסים, להכיר שוב זה את זה, לגעת, להתחבר, ואפילו להיות מסוגלים לצחוק ולהשתעשע ממה שגילו.
“הסוד” של יעוץ זוגי: זוגיות ועבודות תחזוקה
יעוץ זוגי זה הסתיים לפני כשנתיים, כשבני הזוג עברו לתקופה מסוימת לחו”ל, מעת לעת אני מקבלת מייל מאחד מהם, ולעיתים משניהם, שבהם מלבד שיתוף בחוויות שעברו, אני יכולה ללמוד על העבודה המתמשכת והמרשימה שבה הם ממשיכים יום יום עם עצמם וזה עם זה, או כפי שמוטי בהומור המיוחד לו כתב: אנחנו ממשיכים לעבוד באינסטלציה, פותחים סתימות, ולא מחכים שהבית יוצף…